גז"ד למורשע בשתי עבירות שוד ארנקים מנשים ו-6 התפרצויות למחסנים וגניבות מתוכם

1.         העבירות בהן הורשע הנאשם:

            הנאשם הורשע על פי הודאתו באישום ראשון, עבירה לפי ס' 402 (ב) לחוק העונשין, אישום שני, עבירה לפי ס' 402 (א) לחוק העונשין וכן 6 אישומים נוספים של עבירות לפי סעיף 406 (ב) + ס' 384, הכל לפי חוק העונשין.

            הנאשם הודה במיוחס לו והורשע על פי הודאתו בפתח הדיון במשפטו. 

2.         תסקיר המבחן והטיעון לעונש:

            בטרם יטענו הצדדים לעונש הורה בית המשפט על הגשת תסקיר בעניינו של הנאשם. שירות המבחן ציין את הרקע האישי של הנאשם אשר היה מלווה בבעיות באי התאמה עוד בשירותו הצבאי. יצוין כי לדברי הנאשם הוא גדל בבית במצב כלכלי סביר. אולם עקב בעיות התנהגות הרחיקו אותו הוריו מהבית. בהמשך, התדרדר לעולם הפשע. שירות המבחן התרשם כי מדובר בצעיר בעל דפוסי חשיבה עברייניים אשר אינו בשל להשתלב בהליך שיקומי והמליץ לגזור עליו ענישה הרתעתית.

            בא כוח המאשימה מציינת את ריבוי האישומים ועותרת לגזירת עונש של מאסר בפועל ממושך. המאשימה מפנה להרשעותיו הקודמות, חמש הרשעות בעבירות של סמים ורכוש, ובשים לב לעברו, עותרת היא להרחיקו מהציבור ולהגן על החברה וזאת, בדרך של מאסר ממושך. עוד עותרת היא, לגזור עליו מאסר מותנה וכן, לחייבו בפיצוי קורבנותיו.

            הסנגור ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם. מבלי להמעיט בחומרת מעשיו, עותר הסנגור ליתן לנאשם הזדמנות בדרך של מאסר מתון, שיוסב להליך שיקומי. עוד מציין הוא, כי העבירות אותן עבר הנאשם לפי סעיף 406 (ב) הן התפרצויות למחסנים ולא לדירות ובכך רואה הוא עילה שלא למצות עם הנאשם את הדין. עוד מציין הוא, כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה. בנוסף, מסב הוא את תשומת לב בית המשפט כי מאז שנת 2004 הייתה הפסקה במעורבות הנאשם בביצוע עבירות.

            הנאשם הביע חרטה וביקש להישלח לטיפול של גמילה מסמים.

3.         שיקולי בית המשפט לעניין הענישה:

            כתב האישום בו הורשע הנאשם מפרט שני ארועי שוד שעניינם חטיפת ארנקים מנשים ברחוב ועוד ששה אישומים של התפרצויות למחסנים שונים. באישום הראשון חטף הנאשם תיק מאישה ברחוב בחיפה וכאשר נאבקה עמו הפיל את המתלוננת אל הארץ וגרם לה לחבלות. באישום השני חטף הנאשם תיק ממתלוננת בשעות יום. הדבר נעשה בלא לגרום לה חבלות. בכל ההתפרצויות למחסנים שונים הצליח הנאשם לגנוב פרטי ציוד שונים מכל מחסן אליו פרץ.

            ריבוי המעשים מחייב נקיטה בענישה מחמירה ומרתיעה. תופעות אלו של ריבוי עבירות רכוש גורמות לתחושת אבדן בטחונו של הציבור. נשים נשדדות במרכז העיר לאור יום. רכושם של אנשים, בין אם בבתים ובין אם במחסנים, הופך הפקר. על מערכת אכיפת החוק להילחם בנגע זה, בין היתר בדרך של החמרה בענישה.

            מי שפוגע באופן שיטתי ברכושו של הציבור ובבטחונו, ראוי כי יורחק מהחברה לזמן ממושך.

            הנאשם מבקש להשתלב בטיפול גמילה. ואולם מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם אינו בשל להליך טיפולי. מובן כי בית המשפט יסייע בידי הנאשם להגיע להליך טיפולי במסגרת שב"ס, ויש לקוות כי ישתלב שם. ואולם אמירות בדבר רצון להיגמל ולהשתלב בטיפול אין בהן די . לעת הזו עליו להוכיח עצמו במסגרת טיפולית וכל עוד לא יעשה כן, יהיה מאחורי סורג ובריח.

            הבאתי בחשבון, במסגרת שיקולים להקלה בעונש, כי הנאשם הודה מייד בפתח משפטו וחסך מנפגעי העבירה את הצורך להעיד בבית המשפט. עם זאת, וגם בהביאי בחשבון את גילו הצעיר, לא ניתן שלא לשים את הדגש על ריבוי העבירות, כפי שפורט לעיל.

            אשר על כן ובסיכומו של דבר, סבור אני כי במקרה זה יש לגזור על הנאשם מאסר ממושך ומאסר מותנה מרתיע.

            בכל הנוגע לנפגעי העבירה - אלו זכאים לפיצוי, הן על הרכוש שנגנב והן על הסבל והנזק שנגרם, במיוחד למתלוננות באישומים 1 ו- 2. יצוין כי אין בפני בית המשפט נתונים לאמוד את נזקי כל המתלוננים ובהתאם, ייפסק פיצוי אשר אין בו כדי לאמוד נזקים (למעט באותם אישומים בהם פורטו נתונים כספיים של שווי הרכוש). כפועל יוצא מכך, שמורה לנפגעי העבירה הזכות למצות סעדיהם במסגרת של הליך אזרחי מתאים.

4.         סיכום הענישה וגזר הדין:

            אשר על כן, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בתסקיר המבחן ובכל יתר החומר שהוצג לעיוני, ובהתחשב בכל האמור לעיל, אני גוזר את דינו של הנאשם כדלקמן:

            אני גוזר על הנאשם לרצות 7 שנות מאסר, מהן 6 שנים לריצוי בפועל ושנה אחת של מאסר מותנה. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות שהיא פשע וכל עבירת רכוש שהיא פשע וזאת, בתוך שנתיים ממועד שחרורו ממאסר.